איברים דקורטיביים ותיאור כללי בשנת 2008 הבאתי שתילים מהזן גרווילאה 'בונגלה ספינביל' ממשתלה באוסטרליה, ולאחר שעברו את המעקב בקרנטינה של שרותי הגנת הצומח, הם שוחררו להמשך גידול וריבוי וחלק מהצמחים נשתלו בגינון במקומות שונים, כולל בחוות הבשור שבנגב המערבי, שם הם גדלו בהצלחה, בקצב צימוח בינוני עד מהיר, ופרו בכל חודשי השנה. גרווילאה 'בונגלה ספינביל' היא שיח שרוע ומסועף, הענפים בעלי אופי צימוח שמוט, מה שתורם לשיח מראה בכותי במקצת. העלים גילדנים, מוארכים ומשוננים כמשור- דומים לעלה השרך. הלבלוב בצבע אדמדם, המקנה לו מופע קישוטי, ובהמשך הופך לירוק. הפרחים בצבע אדום-יין ערוכים בתפרחות דמויות מברשת בקצות הענפים. שיא הפריחה חלה באמצע החורף והאביב, והיא נמשכת במרבית חודשי השנה. הפרחים עשירים בצוף, וכמו כל פרחי הגרבילאות, הם מושכים דבורים וצופיות והם תורמים לחגיגה בגן. גרווילאה 'בונגלה ספינביל' מתאימה לשתילה בתנאי שמש מלאה או הצללה קלה, במרבית אזורי הארץ במגוון קרקעות. מתאימה במיוחד לאזורים בעלי אקלים חם במיוחד, כמו הנגב והערבה, ששם בדרך-כלל לצמחים קשה לשרוד בתנאי שמש. עמיד בכל תנאי החורף השוררים בארץ. אפשר לשתול בקרקע מקומית, בתנאי שתהיה מנוקזת. בקרקעות כבדות, מומלץ לשתול על גדודית. עונת השתילה עבור גרבילאות- מכל הזנים, היא בסתיו, לקראת ירידת טמפרטורות הלילה. קצב הצימוח מהיר, ופריחה תחל כבר באביב שלאחר השתילה.

לאחר התבססותו בגן, ניתן לצמצם את כמות ההשקיה. באזורי הארץ החמים, חייבים להמשיך להשקות, אולם במרכז הארץ, לאחר התבססותו ניתן להפסיק להשקות. פעם בשנה- שנתיים אחרי גל הפריחה האביבי, אפשר לגזום את השיח לגובה הרצוי, ובכל מקרה לא להוריד יותר משליש של הצמח.

שימוש גנני גרווילאה 'בונגלה ספינביל' מתאימה לשתילה כצמח ראווה בחזית הגן, קבוצת שתילים לאורך גבול, משמש כצמח כיסוי - לא מקריח בחלקיו הסמוכים לקרקע.
 
ריבוי וגטטיבי בלבד, השרשה של צמחי גרווילאה, מכל הזנים, דורשת מיומנות וניסיון.

מינים וזנים נוספים הסוג גרווילאה מונה כ- 270 מינים של צמחים מעוצים ירוקי-עד- שיחים ועצים, ומאות זנים ומכלואים. מרביתם אנדמיים לאוסטרליה, ורק מינים בודדים מוצאם בפפואה- ניו גיני. הסוג נחשב לפופולארי ביותר בגינון מבין צמחיית אוסטרליה. בארץ גדל עץ וותיק הנמנה עם הסוג – גרווילאה חסונה, בעל הפרחים הבולטים בצבע צהוב. נחשב לעץ חלוץ, הגדל מהר, עמיד ליובש, וכמו כן, לא מאריך שנים, ונחשב לשביר. מאידך, עמיד בכל הקרקעות ולפיכך, משמש ככנה לזנים שלא ניתן לגדלם על שורשיהם, בגלל אי התאמתם לקרקע המקומית. מגדלי הפרחים מגדלים זנים שונים לתעשיית הפרחים, הן כענפים בעלי פרחים והן כענפי קישוט, מרביתם כשתילים מורכבים על הכנה גרווילאה חסונה.

בארץ גדלים בגינון עשרות מינים וזנים, כל המינים והזנים מתאימים לגידול בתנאי שמש מלאה, או הצללה קלה, ובקרקעות מנוקזות. מרבית המינים, בפרט אלו שמוצאם במערב אוסטרליה, מאד רגישים לזרחן, ולכן יש לדאוג לא לדשן בדשן המכיל זרחן. חלק מהמינים מעדיפים קרקעות חמוצות, אולם מינים אלו לא מומלצים לגינון בארץ. כל מיני הגרבילאות רגישות לעודף השקיה, לפיכך לא מתאימות לשתילה בקרבת המדשאה.

אקלמה וכתבה: סימה קגן