צמחי הגן של סימה

בלמקנדה סינית

Belamcanda chinensis

משפחה: אירוסיים • Iridaceae
שם בוטני חדש: Iris domestica
שם עממי: BLACKBERRY LILY
שנת אקלום כנראה בשנות ה-50
מקור האקלום זרעים, חוות הנוי קיבלתי צמחים מפבלו צ'רקסקי, מנהל משתלת קק"ל בגילת, שאסף את הזרעים מצמחים הגדלים בחוות הנוי.
גובה 1 מטר; קוטר 60-20 ס"מ

איברים דקורטיביים ותיאור כללי בלמקנדה סינית הוא צמח רב שנתי ותיק בארץ אך לא נפוץ בגן הישראלי.

הסוג בלמקנדה (לאחרונה עבר לסוג איריס) שייך למשפחת האירוסיים, וכמו סוגים נוספים במשפחה הוא בעל קנה-שורש המצמיח עלים דמויי חרב בצורת מניפה ברורה במבנה שלה, גבוהה וקישוטית מאוד. העלים הסרגליים הם ברוחב כ- 2 ס"מ ובאורך 25-15 ס"מ וצבעם ירוק בהיר. הפרחים נישאים על גבעולים ארוכים המתפצלים בצורת זיג זג לגובה של 1 מ' והם בולטים מעל מניפות העלים.

קוטר הפרחים כ-4 ס"מ. צבע הפרח כתום עם נקודות כהות קטנטנות על עלי הכותרת. כל פרח חי רק יום אחד, אולם כל יום במשך שבועות נפתחים פרחים חדשים.

הפריחה מתחילה בקיץ ונמשכת כל הסתיו. אחרי הפריחה נוצר פרי שהוא הלקט, הנפתח וחושף זרעים בצבע שחור מבריק בדומה לפטל שחור (ומכאן גם השם העממי של הצמח). הזרעים אינם נושרים מאליהם ולכן אפשר להשתמש בענפים אלו לסידורי פרחים יבשים.

צמח הבלמקנדה מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, כולל אזורי ההר הקרים מאחר שהוא עמיד לטמפרטורות נמוכות עד מינוס 15 מעלות צלסיוס. הקרקע חייבת להיות מנוקזת ומועשרת בחומר אורגני, כלומר יש להוסיף קומפוסט לקרקע שבבור השתילה. הבלמקנדה מתאימה לשתילה בשמש מלאה או בצל חלקי ולהשקיה סדירה בעונת הפריחה, בקיץ.

באנציקלופדיה של ה- RHS מצוין כי הצמח קצר-חיים אולם במעקב רב-שנתי על בלמקנדה בגינה נמצא שמניפת עלים המלבלבת באביב, פורחת בקיץ ובסתיו ולקראת החורף העלים מתייבשים עד לבסיס, תהליך התייבשות העלווה נמשך מחודש דצמבר ועד פברואר ואז באביב המוקדם (בחודש מרץ) עולות מניפות עלים חדשות מאותו קנה שורש. את המניפה היבשה מומלץ לגזום עד גובה פני הקרקע. אפשר לגזום את המניפה בחורף, בתום הפריחה, או לחילופין באביב, עם הנצת המניפות החדשות. למחזור חיים כזה יש יתרון בגן בכך שמניפות העלים נראות תמיד מושלמות וקווי המתאר שלהן לא מטשטשים עם השנים כמו שקורה, למשל, בסוג דיאטס. ייחודו של הצמח הוא במניפות העלים שלו. הפרחים והזרעים הקישוטיים הם בונוס.

שימוש גנני מתאים לשתילה בגושים בלבד. הוא יתאים בגן פורמלי, בערוגת צמחים עשבוניים, ליד בריכת מים, בשילוב צמחים בעלי שושנת עלים כגון ירקה, אגפנתוס, בת-קלה אתיופית, או בשילוב עם צמחים בעלי אופי צימוח כדורי.

כמו כן הוא יפה לשתילה גם במיכל גדול אותו ניתן להציב בשמש מלאה או בצל. שתילה במכלים מעודדת את ריבוי המניפות ועוד בשנה הראשונה מתקבלות 6-4 מניפות שלהן ערך קישוטי רב.

ריבוי אפשר לחלק צמחים בוגרים, העונה המומלצת היא באביב או בתחילת הסתיו. מומלץ גם ריבוי מזרעים מאחר והם נובטים בקלות. אוספים את הזרעים בשלב של פתיחת ההלקט כאשר לזרע צבע שחור מבריק. מנביטים באביב המוקדם במנבטה. בארצות הברית נמצא כי הכמנת הזרעים עודדה נביטה. הכמנה בטמפרטורה של 5°C למשך 60 יום, הנביטה חלה כעבור חודש. מעתיקים את הנבטים לכוסיות, וכעבור חודש שותלים בגינה.

למרות שבספרות הגננית מצוין כי הצמחים יפרחו בשנה השנייה, הפריחה חלה עוד באותה השנה.

כתבה סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

עודכן: 2020-04-26
צורת חיים: עשבוני, גיאופיט; מופע: נשיר; חסכן במים: נדרשת השקייה סדירה; מתאים לגידול בתנאי: חצי צל, שמש; מועד פריחה: פריחת קיץ, פריחת סתיו; רגישות לקור: לא רגיש לקור; שימוש: פרי קישוט; התאמה לאזורים: שפלה, אזור ההר, נגב, ערבה; מוצא: אסיה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן