צמחי הגן של סימה

קולבילאה אשכולית

Colvillea racemosa

משפחה: קטניתיים • Fabaceae or Leguminosae
מוצא: מדגסקר, אנדמי, בסכנת הכחדה.
שנת אקלום 1959, ארבורטום אילנות. לאחר מכן בשנת 1995 לארי מבית השיטה הביא זרעים מארצות הברית.
מקור האקלום זרעים,
גובה 15 מטרים; קוטר 5 מטר

איברים דקורטיביים ותיאור כללי האי מדגסקר, השוכן דרום-מזרחית ליבשת אפריקה, הוא בית הגידול להרבה מצמחי הנוי הטרופיים היפים ביותר, ונזכיר רק את הצאלון שמוצאו משם והרי הוא היהלום שבכתר.

הקולבילאה אוקלם לראשונה בארץ בשנת 1959 ונשתל בארבורטום אילנות. כיום לא ניתן למצוא אותו שם וכנראה שלא שרד את השנים הקשות שעברו על העצים באילנות, שלא קיבלו השקיה עד שקק"ל לקחה על עצמה את הטיפול במקום. מומלץ לבקר שם ולראות את המגוון הגדול של מיני העצים הנטועים במקום.

בשנת 1995 לארי מקיבוץ בית השיטה הביא שוב זרעים של מין זה מארצות-הברית, שם העץ גדל בגינון בפלורידה ובפורטו-ריקו. לארי שתל מספר עצים בקיבוצו, וחילק צמחים שנשתלו במקומות שונים: בחלקת ההדגמה במשתלת קק"ל בגילת, בקיבוץ שדה-אליהו ובגינון במושב סתריה. העץ הראה התאמה לגידול באזורים אלו, אולם בגלל רגישותו לקור אינו מתאים לשתילה באזורי ההר הגבוה, או במקומות נמוכים מוכי קרה.

קולבילאה גדל לגובה של עד 15 מטר והוא בעל נוף צר. הגזע עבה, זקוף וגבוה, בצבע נחושתי. צבע הגזע בולט במיוחד בחורף, לאחר שנרטב מהגשם, ואז הוא מקבל גוון יותר אדמדם. העלים גדולים, אורכם עד 80 ס"מ, מנוצים פעמיים, העלעלים מוארכים וצבעם ירוק עמום. הפריחה מופיעה בקרבת קצות הענפים, בעיקר בחלקיו העליונים של העץ. הפרחים ערוכים באשכולות גדולים המשתלשלים כלפי מטה. אורך התפרחת 20-30 ס"מ, וכל "אצטרובל" פריחה כזה מכיל כ-200 פרחים. הפריחה מתחילה בחלק של האשכול הקרוב לעוקץ, וממשיכה לכיוון קצה האשכול. כל אצטרובל פורח במשך כ-6 שבועות. ניצני הפרח אדומים ואילו עלי-הכותרת צבעם כתום-אדום. האבקנים בולטים מהכותרת, בצבע צהוב.

הפרחים מהווים מקור משיכה לציפור צופית, ותנוחת אשכול הפריחה כלפי מטה מקלה על הציפור לאסוף את הצוף. לאחר שהפרחים נושרים מהעץ, הם יוצרים מרבד פרחוני למרגלותיו.

הפריחה אכן מרשימה ובולטת, היא מתרחשת בסוף הקיץ כאשר כמעט ואין יותר פריחות בגן, ונמשכת כחודש עד חודשיים תלוי בגודל העץ ובשפע התפרחות. לאחר הפריחה נוצרים זרעים בתרמילי פרי מוארכים. לא כל העצים חונטים פירות, ולמעשה ללא הפרי נשמר מופע נקי של העץ.

העץ יגדל בשמש מלאה ברוב סוגי הקרקעות ובתנאי שיהיו מנוקזות. הוא רגיש לקור קיצוני ולקרה, אך לעומת זאת יתאים לאזורי הארץ החמים. אם נשווה את רגישותו לקור לעומת הצאלון, קולבילאה עמיד מעט יותר לקור. הוא זקוק להשקיה סדירה ולכמות מים בינונית, תוספת מים תאיץ את גידולו.

בסוף הסתיו, עם ירידת טמפרטורות הלילה, העץ משיר את עליו ונשאר כמו פסל מעוצב בגן עד אמצע האביב, כאשר יתכסה שוב בעלווה (בדומה לעצי הסיגלון).

העץ עמיד למחלות ולמזיקים.

שימוש גנני משתלב בגן כעץ בודד, שבזמן פריחה מושך תשומת לב. ללא הפריחה הופעתו אוורירית ודלילה במקצת, איננו חוסם את הנוף ומאפשר ליהנות הן מן האור והן מן הצל. צלליתו של עץ כזה מוסיפה נופך מיוחד לגן. הוא מתאים לשמש כעץ רחוב, בהיותו בעל נוף צר. מתאים לגינת הבית, לצד בניין או בפטיו בחצר. שורשיו אינם אגרסיביים, כך שניתן לשתול אותו ללא חשש בקרבת בית או מדרכה.

ריבוי בזרעים, כאלה הנופלים לקרקע, כי אי אפשר להגיע לצמרת העץ. יש לזרוע אותם בחודש מרץ במגשי הנבטה. מומלץ לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע. הנביטה מתחילה תוך שלושה ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים, כאשר הם בעלי שלושה עלים, לעציצים עמוקים עם מצע גן. יש להימנע מעודף השקיה. חייבים להגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.

מינים נוספים הסוג כולל רק מין אחד והוא גדל בר במדגסקר בלבד (אנדמי).

כתבה סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

עודכן: 2020-04-30
צורת חיים: עץ; מופע: נשיר; חסכן במים: חסכן במים, נדרשת השקייה סדירה; מועד פריחה: פריחת קיץ, פריחת סתיו; רגישות לקור: רגיש לקור; מושך: ציפרים; התאמה לאזורים: שפלה, נגב, ערבה; מוצא: אפריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן