צמחי הגן של סימה

ארמופילה ביגנונית

Eremophila bignoniiflora

משפחה: לועניתיים • Scrophulariaceae
שנת אקלום שנות ה-90
מקור האקלום וגטטיבי חנה וונדי משתלת וונדי, עין ורד חנה וונדי, אחראית על אקלומם של כ-30 מיני ארמופילה בארץ, שחלקם הפכו לשיחים חשובים בגן הנוי, ועל כך אנו מודים לה.
גובה 5-4 מטרים; קוטר 3 מטרים

איברים דקורטיביים ותיאור כללי הסוג ארמופילה כולל 260 מינים, ופרט למין אחד שמוצאו בניו זילנד, כל יתר המינים אנדמיים ליבשת אוסטרליה ולא ניתן למצוא אותם באופן טבעי במקומות אחרים על פני הגלובוס. אזור התפוצה הטבעי שלהם באוסטרליה הוא באזורים המדבריים של היבשת.

מופע המינים בסוג משתנה, מצמחים נמוכים ומשתרעים, דרך שיחים בינוניים ועד עצים קטנים. קיימת שונות גדולה בצורת העלווה בין המינים השונים, אולם במרביתם, העלים מכוסים שעווה או שערות אפורות, מה שמרמז על פוטנציאל העמידות ביובש. ואכן, הם נחשבים לצמחים חסכני מים, עמידים ביובש, בטמפ' גבוהות, ברוחות ויגדלו בהצלחה בקרקעות דלות, בתנאי שתהיינה מנוקזות. את הסוג מאפיין פרח צינורי, עשיר בצוף, שמושך דבורים וצופיות.

גדל בהצלחה משנת 1993 בניר עוז בחלקת הניסיון של רן פאוקר, ובגן הבוטני בגבעת רם בירושלים. שיח גדול או עץ קטן, בעל צימוח בכותי וענפים שמוטים כלפי מטה, בעל עלים צרים באורך 18 ס"מ, בצבע ירוק-זית ופרחים צינוריים בצבע לבן. הפריחה בולטת והיא חלה בתחילת האביב בלבד, למשך תקופה קצרה. בהמשך נוצר פרי כדורי בצבע ירוק.

שימוש גנני מומלץ לשתילה בנגב ובערבה כצמח ראוה בגן קטן, בחורשה מתאים לשתול בקבוצה, כגדר גבוהה, יכול לשמש למסתור, בשולי הגן או בצדי דרכים.

ריבוי קשה. זרעים לא נובטים, וייחורים משרישים באחוזים בודדים.

כתבה סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

עודכן: 2020-05-04
צורת חיים: עץ, שיח; מופע: ירוק עד; חסכן במים: חסכן במים; מתאים לגידול בתנאי: שמש; מועד פריחה: פריחת אביב; רגישות לקור: לא רגיש לקור; מושך: דבורים; התאמה לאזורים: אזור ההר, נגב, ערבה; מוצא: אוסטרליה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן