איברים דקורטיביים ותיאור כללי צינית קסינה היא שיח גדול או עץ קטן ירוק-עד, שבארץ מוצאו יכול להגיע עד 10 מטר גובה. בארץ, יגדל עד 5-4 מטר גובה. צמרת הנוף זקופה וצרה. העלים פשוטים, אורך העלה 15-6 ס"מ ורוחבו 4-2 ס"מ, צבעו ירוק בהיר ומבריק, משונן רק בקצה וגילדני. באביב, מופיעים פרחים קטנים ולבנים, באגדים חיקיים על ענפים מעוצים מאשתקד. פרחים אלו (בנוכחות צמח זכרי) חונטים פרות שצבעם בתחילה ירוק, ובהמשך, בחודש נובמבר הוא הופך לפרי כדורי בצבע אדום ומבריק. צברי הפרות השופעים בולטים על השיח, בפרט בתקופת החורף.

קצב הצימוח בינוני. עמיד לחוסר ניקוז, לקרקעות בסיסיות, ולאחר התבססותו, חסכן במים. צריכת מים נמוכה לאחר מספר שנות התבססות בגן. החל מהסתיו ועד סוף החורף, צמחי הנקבה מכוסים בפרות קישוטיים ובולטים על רקע העלווה הירוקה, והם מושכים תשומת לב.

שימוש גנני ניתן לעיצוב כעץ קטן על גזע יחיד או כשיח גדול.

מתאים לשתילה כעץ רחוב, שורשי העץ אינם תוקפניים. מומלץ לשתילה בגינה קטנה, ליד ברכת שחיה, בקבוצה כאשר מעוצב כשיח. ותמיד לזכור לשתול צמח זכר־מפרה.

ריבוי במטרה לשמור על זהות הקלונים, תמיד חייבים בריבוי וגטטיבי.

ניתן להשריש ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן ריבוי ובעזרת הורמון השרשה. יש להשתמש בשולחן השרשה מחומם, באביב. השרשת הייחורים מתקבלת כעבור כחודשיים.

לפי הספרות, ניתן להעתיק צמחים בוגרים.

מינים וזנים נוספים הסוג צינית, כולל כ־400 מינים של עצים, שיחים, או מטפסים, ירוקי-עד או נשירים. מוצאם בחלקי תבל השונים, באזורים ממוזגים וגם בטרופיים, בעיקר באמריקה המרכזית והדרומית. ייחודו של הסוג על כל מיניו הם הפרות הקישוטיים שהצמח נושא במהלך החורף. אלו פרות עגולים בצבע אדום מקובצים בקצות הענפים. מרבית מיני הצינית הם צמחים חד־ביתיים. כלומר, יש צמחים שהם בעלי פריחה זכרית בלבד, וצמחים אחרים בעלי פריחה נקבית בלבד. כדי שצמח נקבי ייצר פרי, חייב להיות בסביבתו גם צמח זכרי. רק לעיתים נדירות יש מינים שחונטים פרות ללא מפרה. מרבית המינים הכלולים בסוג מעדיפים קרקעות מנוקזות, עשירות ומעט חומציות. באירופה נעשו סלקציות למינים המשמשים לקטיף כענפי קישוט נושאי פרי וללא עלים, כולם מינים הדורשים טמפרטורות קרות הן לפריחה וחנטת פרי, והן לצמיחה והתפתחות, ומינים אלו גם נפוצים מאוד בגינון שם.

אקלמה וכתבה: סימה קגן