צמחי הגן של סימה

פלרגון 'מורס ויקטורי'

Pelargonium 'More's Victory'

משפחה: גרניים • Geraniaceae
שנת אקלום 1993
מקור האקלום וגטטיבי מהגן הבוטני בקירסטנבוש שבדרום אפריקה
גובה 0.5 מטר; קוטר 1 מטר

איברים דקורטיביים ותיאור כללי פלרגון ׳מורס ויקטורי׳ הוא מכלוא טבעי. זהו צמח כיסוי בעל עלווה ארומטית שסועה, גלדנית, העלים ריחניים וצבעם ירוק בהיר־רענן. גבעולי הצמח עשבוניים ובסיס הצמח מתעצה עם השנים. הפרחים בצבע אדום. רק בשני עלי הכותרת העליונים יש כתם שחור, והוא אופייני לזן ׳מורס ויקטורי׳. הפריחה מתקבלת בסוף החורף והאביב, ואז הצמח במיטבו. בהמשך הקיץ והסתיו, ניתן לראות פרחים בודדים. הצמח מאריך שנים. הוא צמח כיסוי מהיר גידול המתאים לשתילה בשמש מלאה, וזו מעלתו של הזן. מתאים גם לצל חלקי. הקרקע חייבת להיות מנוקזת ומומלץ להוסיף חומר אורגני בצורת קומפוסט לבור השתילה. הצמח יגדל בכל אזורי הארץ, כולל אזורי ההר.

הוא נחשב לחסכן במים. במושב סתריה הוא נשתל בגינון הציבורי כצמח כיסוי באחזקה נמוכה, וקיבל פעם בחודש תוספת השקיה. הצמח מתפשט לצדדים ויכול לכסות שטח רב. במשך החורף, כאשר הקרקע רטובה הוא משתרש במפרקים וכך מתפשט. מגיב היטב לגיזום, .ומלץ רק בסתיו.

שימוש גנני פלרגון 'מורס ויקטורי' מתאים לשתילה בגן גדול כצמח כיסוי, בגינה ים־תיכונית, בערוגה פורחת וכצמח מסלעה ישתלב היטב בין הסלעים. מתאים לשתילה במדרון תלול ואם רוצים לכסות את המדרון רצוי לשתול במרחקים של חצי מטר בין השתילים. מופע הצמח במיטבו מהסתיו, במשך החורף ועד סוף האביב.

 בסתיו (רק לאחר שטמפרטורת הלילה ירדה מ־ 17 מעלות צלזיוס) אפשר לגזום את הצמח. הגיזום יגרום להתחדשות מהירה ורעננה תוך זמן קצר. ניתן להסתפק בגיזומי חידוש אחת ל 3־4 שנים.

במכון וולקני הוא שתול מסביב לחממות, ובמסלעה בחזית הבניין החדש לבנק הגנים.

 ריבוי כזן מכלוא הריבוי הוא וגטטיבי בלבד. משרישים ייחורים באורך חמישה ס"מ בשולחן השרשה, בעזרת הורמון השרשה, באביב ובסתיו. השרשה מתקבלת תוך שבועיים ויש להיזהר מעודפי מים הגורמים לריקבון הייחורים.

מינים וזנים נוספים מוצאו של הסוג הוא בעיקר בדרום אפריקה, והוא מונה כ־250 מינים של רב שנתיים עשבוניים, מינים מעוצים בבסיסם ומינים חד־שנתיים. לעיתים הם בעלי שורשים מעובים, ולחלק מהמינים גבעולים בשרניים או מעובים. מינים בודדים, מוצאם באפריקה הטרופית, וגם באוסטרליה. לראשונה אוקלמו באירופה מינים מסוג זה בתחילת המאה ה־17. בהמשך, במאה ה־19 התחילו לעשות באירופה הכלאות בין המינים, ועד היום מכליאים בין מינים שונים ומתקבלים מאות מכלואים וזנים, הנרשמים כזני פטנט, והם משמשים במסחר לצמחי גן, מרפסת, עציץ, פאטיו וליצוא חומר ריבוי בצורת ייחורים (מהאיים הקנאריים, מקניה) לאירופה. באביב, כאשר מסתיימת עונת היצוא והחקלאים מחליפים את כל צמחי האם, זאת כדי להימנע ממחלת הקסנטומונס (חיידק התוקף צמחי פלרגון) הם משווקים את צמחי האם לגינון מקומי. זנים אלו טופחו לתנאי אירופה, והם פחות מתאימים לגינון בחום הישראלי.

אקלמה וכתבה: סימה קגן

עודכן: 2020-07-21
צורת חיים: עשבוני, צמח כיסוי; מופע: ירוק עד; חסכן במים: חסכן במים; מתאים לגידול בתנאי: חצי צל, שמש; מועד פריחה: פריחת אביב, פריחת חורף; רגישות לקור: לא רגיש לקור; ריחני: ריחני; התאמה לאזורים: שפלה, אזור ההר, נגב, ערבה; מוצא: אפריקה, דרום אפריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן