צמחי הגן של סימה

תמרינד הודי

Tamarindus indica

משפחה: קטניתיים • Fabaceae or Leguminosae
שם עממי: Common Name: Tamarind
מוצא בסוואנות היובשניות של אפריקה הטרופית ומדגסקר תורבת לשימוש בפרי, במטבח בכל העולם הטרופי לפני עשרות אלפי שנים, ולעיתים מתבלבלים במוצא הטבעי של המין. יש ספרים המציינים שמוצאו לא ידוע. במאה ה-16 אוקלם במקסיקו ומרכז ודרום אמריקה ע"י המושבות הספרדיות והפורטוגליות ופרי התמרינד הפך למרכיב בלתי נפרד בבישול במטבח שלהם.
שנת אקלום 1950
מקור האקלום ארבורטום אילנות
גובה 12-8 מטר; קוטר 10-8 מטר

איברים דקורטיביים ותיאור כללי עץ בינוני עד גדול, נשיר-מותנה, בעל קצב צימוח בינוני, מאריך שנים. בבית גידולו הטבעי או באזורים הטרופים הוא גדל עד 30 מטר גובה ו־25 מטר רוחב. העץ בעל צמרת נוף צפופה, עגולה. בעל גזע מסוקס בצבע חום, ליבת העץ בצבע אדמדם־חום, לעיתים עם גוון סגלגל. הליבה מתפתחת רק בעצים בוגרים וגדולים. העלים מסורגים, מנוצים ל־40-20 עלעלים מוארכים ונגדיים שאורכם 1.8-1.2 ס״מ בלבד והם בצבע ירוק-אפרפר. בלילה העלים נסגרים כמו בצמח המימוסה או הקליאנדרה.

הפריחה באשכולות בקצות הענפים. הפרחים בלתי־נכונים, החפים צבעוניים ונושרים כשהפרח נפתח, הגביע בעל צינור צר ו־4 אונות צבעוניות ו־3 עלי הכותרת העליונים מרועפים. הפרחים מגיעים לקוטר של 2.5 ס"מ, צבעם צהוב חיוור ולהם עורקים אדומים. הפריחה חלה באביב ובקיץ. העץ מגיע לבגרות בגיל 6-5 שנים ורק אז יפרח לראשונה. בהמשך לפריחה נוצר הפרי, תרמיל מעוקם במקצת, בעל קליפה קשה וציפה בשרנית בצבע חום-חלוד, אורכו 15-7 ס"מ, בתוכו הזרעים. הוא דומה לפרי החרוב, גם הוא אכיל, טעמו מתוק-חמוץ והוא מבשיל בבתי גידול חמים, כמו תמרים, בסוף הקיץ. בעולם הוא משמש כעץ פרי. ציפת הפרי עשירה בוויטמין C, במינרלים ובקומפלקס ויטמין B. בנוסף, הפרחים ועלים צעירים משמשים למאכל בסלט או במרק, ועלים מיובשים משמשים לצביעה בצבע צהוב.

בבית גידולו הטבעי הוא גדל מגובה פני הים ועד 1,500 מטר מעל פני הים, באזורי סוואנה, נמצא

באסוציאציה עם תילי טרמיטים, מעדיף בתי גידול חצי־מדבריים. גדל בהצלחה גם באזורי המונסון, היותר רטובים בתנאי שעדיין יש עונה ברורה-נפרדת יבשה. גדל בהצלחה בטמפרטורות גבוהות, ישרוד בטמפרטורות עד מינוס 3 מעלות צלסיוס (-3°c) כעץ צעיר רגיש לטמפרטורת קפיאה.

מתאים לשתילה במגוון קרקעות, כולל קרקעות מלוחות וגיריות. מעדיף קרקעות מנוקזות, עשירות בחומר אורגני, בתנאי שמש מלאה. לעץ מערכת שורשים נרחבת ועמוקה, מה שנותן לו עמידות מאד גבוהה לרוחות חזקות וליובש. נחשב לצמח חסכן במים ובעל דרישות אחזקה צנועות מאוד.

עץ נדיר בארץ, מצטיין ביישובי הערבה, עצים נשתלו בקיבוץ אילות, ביוטבתה, בצופר ועוד ישובים לפני עשרות שנים ומהווים היום כעצים המצילים החשובים ביותר. בערבה האקלים חם מאד ויבש. בשנת 2011 נטענו במכון וולקני, בחורשת ה־90 ובגינון במושב סתריה, עצי תמרינד הודי שהתפתחו לעצים מפוארים, פורחים ומניבים פרי. לפיכך, אני ממליצה לשתול תמרינד בכל אזורי הארץ למעט באזור ההר ובנישות החשופות לקרות.

שימוש גנני מתאים לנטיעה כעץ צל, עץ רחוב בערבה, כעץ פרי, בצדי דרכים, בחורשות ובפארקים. העץ מעמיק שורש ולכן לא מרים ריצוף. בכל מקום שיישתל מומלץ לשמור על מרחק שתילה של כ־10מטר בין העצים או ממבנה, כדי לאפשר לעץ מרחב מחייה. בהמלצת שמוליק שמואל מקיבוץ אילות, העץ לא מתאים להישתל בחצרות בתים פרטיים בגלל מסת הנשירה של העלים בשלכת.

ריבוי בזרעים. הזרעים שומרים על חיוניות במשך שנים רבות. לפני הנבטה מומלץ להשרות במים רותחים ל־24 שעות, להנביט בורמיקוליט, בטמפרטורה של 21 מעלות צלסיוס, ותוך 50-40 ימים, כ־90% מהזרעים ינבטו. מומלץ להעתיק לעציצים סמוך לנביטה היות והנבט מצמיח שורש עמוק. מינים וזנים נוספים מין יחיד בסוג

כתבה סימה קגן

עודכן: 2021-04-30
צורת חיים: עץ; מופע: ירוק עד, נשיר מותנה; חסכן במים: חסכן במים; מתאים לגידול בתנאי: שמש; מועד פריחה: פריחת אביב, פריחת קיץ; רגישות לקור: רגיש לקור; מושך: דבורים; התאמה לאזורים: שפלה, נגב, ערבה; מוצא: אפריקה
צילום: סימה קגן
בקיבוץ אילות
צילום: סימה קגן
תמרינד בחורשת ה-90 במכון וולקני
צילום: סימה קגן
פריחה
צילום: סימה קגן
עצי תמרינד בגינון בקיבוץ אילות בערבה
צילום: סימה קגן
גזע העץ
צילום: סימה קגן
בקיבוץ אילות בערבה.
צילום: סימה קגן
עץ מפואר בקיבוץ אילות בערבה
צילום: סימה קגן
שילוט בגן הבוטני KEW
צילום: סימה קגן
פרי של תמרינד הודי למכירה בשוק בזנזיבר