איברים דקורטיביים ותיאור כללי: שיח בעל קליפת גזע חלקה בצבע חום. העלים אליפטיים, אורכם 5-1.5 ס"מ, שולי העלה משוננים כמו מסור, מה שתרם לשם המין. באביב מופיע לבלוב בולט בצבע ורוד-ברונזה, ועם התבגרות העלים הם מוריקים. בנוסף ללבלוב, חלה גם פריחה. הפרחים בקוטר 2 ס"מ, בצבע צהוב זוהר, והם מכסים את השיח. בהמשך לפריחה מתפתחים פירות דמויי זית קטן, בתחילה בצבע ירוק, ועם הבשלתם הופך צבעם שחור מבריק. עלי הגביע, שאינם נראים בעת הפריחה, מתרחבים עם התפתחות הפרי, צבעם הופך אדום ומרקמם גלדני דמוי פלסטיק. מופע קישוטי זה של הפריחה והפירות נמשך כ־3 חודשים. עלי הגביע האדומים ו־6-5 הפירות השחורים הצמודים אליו, נראים כ'מיקי מאוס', מה שתרם לשם העממי של השיח. לשיח מופע נאה כל השנה, והפריחה והפירות הם בונוס. הפרחים עשירים בצוף ומושכים דבורים, והפרי הבשל משמש מזון לציפורים. אוכנה הוא מסוג הצמחים המומלצים לשתילה בכל גן. השיח עמיד לאירועי קרה מתונים, נהנה מתנאי שמש וגדל היטב בתנאי צל עד צל חלקי. בדרום החם מומלץ לשתול בתנאי צל בלבד. בזמן השתילה מומלץ להוסיף קומפוסט לבור השתילה ולהקפיד על תוספת חיפוי רסק עץ סביב בית השורשים. עלוות השיח צפופה כל העת, והוא עמיד לרוחות ולגיזומים. מתאים לשמש כגדר בין שכנים וישתלב בשחייה או במסלעה עם צמחים נוספים הדומים בדרישותיהם. כמו כן הצמח מתאים למכל, שאותו מומלץ להציב בצל. צמח חובה למי שחפץ למשוך לגינתו ציפורים, ואין חשש שיופץ על ידם וייהפך פולשני, כיוון שהפרי מבשיל באמצע הקיץ ונביטת הזרעים חלה בתנאי שיש מים בסביבה.

מינים וזנים נוספים: מקור שם הסוג: Ochne - השם העתיק של אגס הבר. עלי האוכנה המסורית הזכירו את אגס הבר. הסוג כולל 86 מינים שמוצאם באפריקה, מדגסקר, אסיה ואיי מסקרן שבאוקיינוס ההודי. באפריקה גדלים 12 מינים. בארץ אוקלם וגדל רק מין זה. מוצאו של המין באזורים הסובטרופיים של דרום אפריקה, החל מגובה פני הים ועד 1,800 מ' מעל פני הים, בשולי יערות העד, באזורי בתה, על מדרונות סלעיים ולעיתים תכופות מהווה חלק מתת-היער.

ריבוי הצמח נעשה ע"י זרעים בלבד, והם חייבים להיות  טריים, עד שבוע מהאיסוף. הזרעים כאמור מבשילים בקיץ ואז מנביטים במצע הנבטה.  הנביטה חלה תוך  6 שבועות, ואז מעתיקים לעציצים עמוקים כי מערכת השורשים עמוקה. את השתילים הצעירים מגדלים במשך החורף במקום מוגן, ומומלץ לשתול בגן באביב.

אקלמה וכתבה : סימה קגן