איברים דקורטיביים ותיאור כללי: בעל קצב צימוח בינוני. העלים מורכבים - 3 עלעלים באורך של כ-2 ס"מ, וברוחב 1 ס"מ, וצבעם ירוק כהה. אם תינתן לצמח תמיכה הוא ייתפס בה ויצמח לגובה. ללא תמיכה יתפתח הצמח בצורת שיח מסועף, המתפתל סביב עצמו. הפריחה מתחילה בסוף האביב ונמשכת תקופה ארוכה - כל הקיץ ולתוך הסתיו. הפרחים דמויי כוכב בקוטר 3 ס"מ, צבעם לבן והם ריחניים מאוד. צינור הפרח ארוך. כל מכבד פריחה נושא 7-3 פרחים הנפתחים ברצף. בחורף נפסקת הפריחה אולם הצמח נותר ירוק, גם בחורף קר. הצמח יגדל בכל סוגי הקרקעות, ובתנאי שיהיו מנוקזות.

שימוש גנני מתאים לשתילה כצמח מטפס או כשיח נשען על קיר או גדר. הודות לקצב צמיחתו המרוסן טבעית הוא אינו שתלטן. צמח יחיד יכול לטפס ולכסות גדר או קיר בחזית הבית באורך של כ-5 מטרים.

כשיח, מומלץ לעודד את האופי השיחי, לקטום את הצימוח הצעיר ולקצר ענפים מתארכים לקבלת צמח צפוף יחסית. הצמח מתאים לשתילה גם במכל גדול, כשהצמח מושען על סולם דקורטיבי, תוך שמירה על מידותיו וצורתו. את המכל ניתן להציב בכניסה לבית, בפטיו או ברחבת הגן. כאמור, הצמח אינו בררן ונהנה הן מתנאי חצי-צל ושמש מלאה. מתאים לטיפוח כ"אספלייר"- אופן טיפוח ועיצוב בו אנו "מפסלים" את הצמח. בזמן הפריחה- שהם כל חודשי הצמיחה, הפריחה שופעת והריח מופץ בחלל הגן.

ריבוי ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים-למחצה, במרבית חודשי השנה. משרישים בשולחן השרשה, בעזרת הורמון השרשה. תהליך ההשרשה ממושך ונמשך כחודשיים. בשנת 2011 נשתלו בסתריה צמחים על הגדר ביציאה המזרחית, וניתן להוריד מהם ייחורים.

מינים וזנים נוספים: הסוג יסמין כולל כ- 200 מינים; 10 מהם - מוצאם בדרום אפריקה. גם מין זה הוא אנדמי, כלומר גדל באופן טבעי רק שם. מיני יסמין רבים פופולריים ומבוקשים מאוד בגן הנוי הודות לריח הנעים שהפרחים מפיצים. באסיה - הודו, סרילנקה, תאילנד ועוד- מקובל לשתול צמחים ריחניים בכניסה למקדשים ותמיד יימצא ביניהם אחד ממיני היסמין. מרבית המינים מטפסים-נשענים ירוקי-עד, וחלקם מטפסים נשירים. אין להם אברי טיפוס אופייניים או תכונת התפתלות מובהקת.
מיני היסמין הם צמחים מאריכי-שנים בגן וצנועים בדרישות הגידול.

אקלמה וכתבה: סימה קגן