צמחי הגן של סימה

מירסיאנתס ריחני

Myrcianthes fragrans

משפחה: הדסיים • Myrtaceae
מוצא: פלורידה, האיים הקריביים, מקסיקו, מרכז אמריקה עד קולומביה וונצואלה.
שנת אקלום: 1996
מקור האקלום: זרעים שאספתי מצמחים בגינון בפלורידה. מהזרעים שנבטו התקבלו כמה צמחים שהתפתחו לשיחים, ומהם בררתי קלון אחד, שהצטיין בלבלוב אדום, בולט וקישוטי. מהצמח הזה הסרתי ייחורים שהשרישו, והם המקור להפצת המין בארץ.
גובה: 3-2 מטרים; קוטר: 2 מטרים

איברים דקורטיביים ותיאור כללי: שיח טרופי ירוק-עד, עמיד לקור, בעל כותרת סגלגלה וקצב צימוח בינוני. בארץ מוצאו, כשהריבוי מזרעים, יכול להגיע לממדים של עץ - עד 7 מטרים גובה. הקלון שבררתי בארץ גדל עד 3-2 מטר גובה בלבד. גזע השיח וענפי השלד בעלי קליפה מתקלפת נשירה וחלקה בצבע חום קינמון, וכאשר חושפים את הגזע החלק, הוא בולט וקישוטי. העלים קטנים, תמימים, נגדיים, דמויי ביצה ומכילים בלוטות שמן אתרי. כאשר ממוללים את העלה, מתקבל ריח נעים, המזכיר את ריחם של עלי האיקליפטוס. אורך העלה 3-2 ס"מ, ורוחבו כ-1 ס"מ. צבע העלים ירוק כהה, והם גילדנים. הפריחה חלה בסוף האביב. הפרחים קטנים, לבנים וריחניים, דומים לפרחי ההדס. בהמשך נוצר פרי ענבה בצבע כתום-אדום, אורכו כ-1 ס"מ והוא אכיל. הפירות מבשילים על השיח בסוף הקיץ. כאשר נשתל בתנאי צל חלקי, השיח חונט פירות בכמות רבה, והפרי האדום בולט על השיח. בתנאי שמש החנטה דלילה ביותר, ובקושי ניתן להבחין בפרי.

השיח חסכן במים, עמיד לחוסר ניקוז ולמגוון קרקעות: מלוחות, בסיסיות, חול ולס. כמו כן, הוא עמיד לטמפרטורות נמוכות - עד (5-) מעלות צלסיוס. הצמחים הגדלים בשטח החקלאי במשק שלי בסתריה מאז שנת 1997, עברו מספר אירועי קרה, ללא נזק בגידול.

שימוש גנני מתאים לשמש כגדר חיה בחזית הבית, כצמח גובל לאורך שביל הכניסה לבית או כחוצץ בין ערוגה פורחת לערוגת התבלינים. הצמחים ישתלבו בגן בשיחיה, באיי-תנועה או בגינון ציבורי ואז מומלץ לשתול במרחקי שתילה של 1 מטר בין הצמחים. הצמח מגיב היטב לגיזום ומתאים גם לגיזום פיסולי (topiary). מתאים לשתילה במכל שיוצב על גג הבית, בפטיו או בכניסה לבית. אפשר לקטוף מהשיח ענפים עם לבלוב אדום כתוספת לאגרטל שבו זר פרחים. הענפים מצטיינים בחיי מדף ארוכים של שבועיים במים. כגידול לענפי קישוט, עדיף לשתול בתנאי שמש, ואז מתקבלים ענפים קישוטיים בעלי לבלוב אדום ובולט.

ריבוי כאמור מדובר בסלקציה ולפיכך הריבוי חייב להיות וגטטיבי בלבד בכדי לשמר את תכונות הקלון. ניתן להשריש ייחורים מעוצים למחצה בשולחן השרשה בתנאי ערפל ובעזרת הורמון השרשה. מומלץ להשריש באביב או בקיץ. השרשת הייחורים מתקבלת תוך כ-6 שבועות. בגינה מומלץ לשתול בחודשי האביב והסתיו.

מינים וזנים נוספים: הסוג מירסיאנתס כולל כ- 35 מינים של שיחים או עצים ירוקי-עד, שמוצאם בפלורידה ובדרום אמריקה. מירסיאנתס ריחני מזכיר במידה רבה את שיחי ההדס, ושניהם משתייכים לאותה משפחה. בנוסף לקלון המבורר, גדל בגינתי זריע בעל אופי צימוח זקוף, אין לו לבלוב אדמדם, הוא נישא ל-4 מטר גובה וחונט פרות בצבע בורדו, בכמות גדולה, הפרי כאמור אכיל. משתלת קק"ל בגילת אוספת פרות אלו ומייצרת מהם שתילים המחולקים לדבוראים למרעה דבורים.

אקלמה וכתבה: סימה קגן

עודכן: 2020-04-25
צורת חיים: שיח; מופע: ירוק עד; חסכן במים: חסכן במים, נדרשת השקייה סדירה; מתאים לגידול בתנאי: חצי צל, שמש; מועד פריחה: פריחת אביב; רגישות לקור: לא רגיש לקור; שימוש: פרי קישוט; התאמה לגידול במיכל: מתאים לגידול במיכל; מושך: דבורים; התאמה לאזורים: שפלה, אזור ההר, נגב, ערבה; מוצא: אמריקה, צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן