צמחי הגן של סימה

צינית קרולינית 'פריד אוף יוסטון'

Ilex vomitoria 'Pride of Houston'

משפחה: ציניתיים • Aquifoliaceae
מוצא: דרום-מזרח ארה"ב ומקסיקו, סלקיה גננית
שנת אקלום: 1999
מקור האקלום: וגטטיבי, Pinkus-Texas
גובה: 5 מטרים;קוטר: 3 מטרים

איברים דקורטיביים ותיאור כללי: בעל אופי צימוח שיחי, עם נטייה לצימוח חוטרים בבסיס הצמח ונוף צפוף וסבוך. ניתן לעיצוב כעץ קטן. העלים פשוטים, גילדנים וקטנים יחסית, בצבע ירוק כהה מבריק. באביב מופיעים פרחים קטנים ולבנים באגדים חיקיים על ענפים מעוצים מאשתקד. פרחים אלו (בנוכחות צמחי זכר) חונטים פירות שצבעם בתחילה ירוק, ובהמשך, בחודש נובמבר, הופך לפרי כדורי בצבע אדום מבריק. צברי הפירות השופעים בולטים על השיח מהסתיו ולמשך כל החורף. מרבית מיני הצינית הם צמחים חד-ביתיים, וכדי שצמח נקבי ייצר פרי, חייב להיות בסביבתו גם צמח זכרי. קצב הצימוח בינוני. מתאים לשתילה בכל סוגי הקרקעות, אך מצטיין בקרקעות בסיסיות ועמיד לחוסר ניקוז. נחשב לצמח חסכן במים אולם בשנים הראשונות לשתילה, יש להשקות אותו באופן קבוע כדי לזרז את קצב הצימוח. עם התבגרותו ניתן להסתפק בהשקיות עמוקות, פעם בשלושה שבועות.

שימוש גנני מומלץ לשתילה בגינה קטנה או גדולה, בקבוצה בשחייה, כצמח ראווה, לאורך שדרה, כצמח חוצץ וכתוחם בין המדשאה לערוגות הפרחים. אין צורך בגיזומים, אולם ניתן לעיצוב כעץ קטן, מומלץ על גזעים אחדים, ואז יש לגזום את הענפים-החוטרים העולים מבסיס הצמח.

ריבוי במטרה לשמור על זהות הקלונים, תמיד חייבים בריבוי וגטטיבי. ניתן להשריש ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן ריבוי ובעזרת הורמון השרשה. יש להשתמש בשולחן השרשה מחומם, באביב. השרשת הייחורים מתקבלת כעבור כחודשיים.
לפי הספרות, ניתן להעתיק צמחים בוגרים.

מינים וזנים נוספים:
שם עברי: צינית קרולינית 'וירג'יניה דיר'
שם מדעי: Ilex vomitoria 'Virginia Dare'
שם הזן נקרא על שם הילדה הראשונה שנולדה להורים ממוצא אנגלי בשנת 1587 במחוז שבו נעשתה הסלקציה של הזן.
גם כאן מדובר בשיח גדול הדומה בתכונותיו לזן 'פריד אוף יוסטון', אך הוא נבדל ממנו בפירותיו שצבעם כתום-צהוב.

שם עברי: צינית קרולינית 'פנדולה'
דומה לשני הזנים הקודמים, הפרות שלו בצבע אדום וייחודו בענפים השמוטים כלפי מטה.
כאמור, שלושת הזנים חונטים פרות רק בנוכחות צמחי זכר, ('וויל פלמינג' או 'שלינגס'- 'ננה') חמשת הזנים נשתלו בגינון במכון וולקני במכון למדעי הצמח, בשנת 2001 וניתן להתרשם מיופים, בפרט בחודשי הסתיו עד האביב כשהשיחים מכוסים בפרות, ושתלנים יכולים להוריד מהם ייחורים.

הסוג צינית כולל כ-400 מינים של עצים, שיחים או מטפסים, ירוקי-עד או נשירים. מוצאם ברחבי תבל, הן באזורים ממוזגים והן באזורים טרופיים. בארץ נמצאים שני מינים בגינון: צינית קוצנית - Ilex aquifolium, שמוצאה באירופה ובאסיה המערבית עד סין; וצינית מקרינה - Ilex cornuta, שמוצאה בסין. לשני המינים הללו עלים גדולים יחסית וקוצניים, והם מתאימים לאזורים קרירים.

אקלמה וכתבה: סימה קגן

עודכן: 2020-04-25
צורת חיים: עץ, שיח; מופע: ירוק עד; חסכן במים: חסכן במים; מתאים לגידול בתנאי: צל, חצי צל, שמש; מועד פריחה: פריחת אביב; רגישות לקור: לא רגיש לקור; שימוש: פרי קישוט; התאמה לאזורים: שפלה, אזור ההר, נגב, ערבה; מוצא: אמריקה, צפון אמריקה, מרכז אמריקה
צילום: סימה קגן
pendula
צילום: סימה קגן
pendula
צילום: סימה קגן
Virginia Dare
צילום: סימה קגן
Virginia Dare
צילום: סימה קגן
Pride of Houston
צילום: סימה קגן
Pride of Houston
צילום: סימה קגן
Pride of Houston