איברים דקורטיביים ותיאור כללי : הצמח נוטה לפתח כמה גזעים, קליפת הגזע מחוספסת וצבעה חום. בניגוד לקטלב המצוי, אין קליפתו נושרת ברצועות אלא נשארת מחוספסת וצבעה חום-אפור. העלה דמוי ביצה, אורכו 10-5 ס"מ, צבעו ירוק כהה, מבריק, גלדני ושפתו משוננת. הפרחים ערוכים במכבדים, הפרח דמוי כד הפוך וצבעו לבן. הפריחה חלה בסוף הסתיו והחורף והיא בולטת על רקע העלים הירוקים. לאחר הפריחה מתפתח פרי ענבה המזכיר תות-שדה. הפירות גדולים יותר מהפרי האדום של הקטלב המצוי, אורכו 2.5-2 ס"מ, צבעו זהוב-אדום וקליפתו בעלת גבשושיות. כאשר הפרי בשל, הציפה מתוקה וערבה לחיכם של בני האדם והציפורים. במין זה הפרי מבשיל בחורף על פרחים מהשנה הקודמת ונראים על עץ אחד פרחים ופירות בו-זמנית. הפירות הדקורטיביים תורמים יופי לגן ומזון לציפורים כאשר אינו נמצא בשפע. בעל קצב צימוח איטי יחסית, ותוספת השקיה בשנותיו הראשונות תאיץ את התפתחותו. ניתן לעצבו על גזע יחיד או על 4-3 ענפי שלד שמהם יוסרו ענפי צד עד לגובה של מטר אחד, ואז יתקבל מופע של עץ קטן.

שימוש גנני מומלץ לשתילה כצמח בודד בגינה קטנה, כצמח ראווה בכניסה לבית וכן בקבוצה של שיחים כצמחי חוצץ. יכול לשמש כצמח במכל גדול על גג בית. העץ עמיד לרוחות, נחשב למאריך ימים ומשתלב היטב בנוף הארץ ישראלי.

ריבוי של ייחורים מעוצים למחצה, בעזרת הורמון 8-T בשולחן השרשה ויש להשתמש בשולחן מחומם.

מינים נוספים: משפחת האברשים כוללת כ-100 סוגים של שיחים או עצים נמוכים, ברובם תדירי ירק, בעיקר באזורים הממוזגים בחצי כדור הארץ הצפוני והדרומי ובהרים של האזור הטרופי. רובם מעדיפים לגדול באזורים קרירים עד קרים ועל קרקעות חומציות. יוצאי הדופן המעטים במשפחה זו שייכים לסוג קטלב, הכולל 14 מינים של עצים או שיחים ירוקי-עד, שמוצאם בארצות הים התיכון, באיים הקנריים ובמערב אמריקה הצפונית, והם נחשבים בין המינים המעטים במשפחה שיגדלו גם על קרקעות ניטרליות עד בסיסיות ובאזורים שעונת הקיץ בהם חמה.

אקלמה וכתבה: סימה קגן