צמחי הגן של סימה

טבבויה אימפטיגינוסה 'סנטה ברברה'

Tabebuia impetiginosa 'Santa Barbara׳

משפחה: ביגנוניים • Bignoniaceae
שם מדעי חדש Handroanthus impetiginosus 'Santa Barbara'
שם קודם: Tabebuia ipe
שם נוסף: Tabebuia avellanedae
מוצא: אמריקה, מצפון מקסיקו עד צפון ארגנטינה
שנת אקלום: 1998
מקור האקלום: איסוף זרעים מעץ השתול בחזית בית המשפט בסנטה ברברה קליפורניה.
הזרעים הונבטו וכ-20 צמחים נשתלו בגינון של מושב סתריה. הפריחה בכל הצמחים התקבלה כעבור שנתיים משתילה וכולם פיתחו גזע רחב היקף כבר בשנתם הראשונה. בשלב הזה היה ברור שמקור הזרעים מקליפורניה מצטיין בתכונותיו על מקור הזרעים שהובא לארץ בשנות ה-70. כשחלה הפריחה בעצי הטבבויה שנשתלו במושב סתריה, נצפתה שונות בין העצים, הן במבנה העץ, בשפע הפריחה ובצבע הפרחים. בחרתי בעץ אחד, שהצטיין בפריחה שופעת במיוחד, צבע הפרחים ורוד כהה, הפרחים הבודדים גדולים יותר והעץ בעל נוף צפוף וצמרת מעוגלת. בחרתי עץ זה ונתתי לו את השם 'סנטה ברברה'.
גובה: 8 מטר; קוטר: 5-4 מטר
לא רגיש לקור, עמיד לטמפרטורות נמוכות של עד מינוס 5 מעלות צלזיוס.

איברים דקורטיביים ותיאור כללי: עץ נשיר מותנה בעל גזע בצבע אפור, מתעבה בקצב מהיר תוך יצירת סדקים טבעיים לאורך הגזע. עלים נגדיים מורכבים, העלה מאוצבע בעל 5 עלעלים ופריחה מרהיבה בצבע ורוד בסוף החורף. טבבויה 'סנטה ברברה' משירה את כל העלים בסוף החורף, לפני הפריחה ואז בתחילת האביב כל העץ מתכסה בפריחה מדהימה ובולטת כשהוא ללא עלים. הפרחים דמויי משפך ערוכים באשכולות, צבע הפרח ורוד כהה ובלוע המשפך כתם בצבע צהוב. הפריחה נמשכת כשישה שבועות ולאחריה מתפתח פרי מוארך סרגלי, אורכו כ-30 ס"מ. העץ מתאים לשתילה בכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת. בשנים הראשונות לשתילה יש להשקות באופן סדיר ועם התבגרותו יסתפק ב- 2-3 השקיות עומק במהלך הקיץ.

שימוש גנני מתאים לשתילה כעץ רחוב, בחורשה או כעץ ראווה בגן. מתאים לגינה קטנה, במרכז הדשא. בזכות העלווה הדלילה הוא מטיל צל אוורירי ובכך נמנעת התנוונות הדשא מחוסר אור. פורח בגן כבר בשנתו הראשונה.

ריבוי הריבוי של קלון זה הוא ע"י הרכבה.

מינים וזנים נוספים: הסוג טבבויה נחשב לסוג חדש יחסית במשפחת הביגנוניים והוא כולל כ-100 מינים של עצים או שיחים, ירוקי עד, נשירים ונשיר מותנה שמוצאם באמריקה הטרופית. העץ אוקלם בארץ באמצע שנות ה-70 ע"י חוות הנוי, בשמו הקודם טבבויה איפה. באותם שנים נשתלו העצים הראשונים בחוות הנוי, במינהל המחקר החקלאי, בקיבוץ מסילות ובקיבוץ אורים. בהמשך, לאחר שהעצים פרחו וייצרו זרעים, הם נאספו מעצים אלו שהיוו את המקור לשתילים שהופצו במשתלות השונות בארץ. שתילים אלו אופיינו בגזע בעל קוטר צר וגם לאחר שנשתלו בגינון, נדרשו מספר שנים עד שהתקבל גזע בעל קוטר של 2-3 צול. תכונה נוספת שאפיינה מקור זרעים זה, העצים פרחו רק כאשר הגיעו לשנתם השישית או השביעית ובעלי גינות סיפרו לי כי עקרו את הטבבויה לאחר חמש שנים משום שלא פרחה וחשבו שנתקלו בקלון שלא יפרח. בשנת 2017 רשמתי זן פטנט נוסף, טבבויה אימפטיגינוסה 'סתריה' המצטיין בפריחה בצבע סגול-מגנטה ומופע פריחה שונה, מצורפת תמונה.

בארצות הברית אוקלמה טבבויה אימפטיגינוסה בשנת 1964, ע"י הארבורטום שבלוס-אנג'לס, ארכדיה, שבקליפורניה. העץ השתול שם נחשב לגדול ביותר במערב ארה"ב.

אקלמה וכתבה: סימה קגן

עודכן: 2020-04-25
צורת חיים: עץ; מופע: נשיר מותנה; חסכן במים: חסכן במים; מתאים לגידול בתנאי: שמש; מועד פריחה: פריחת אביב; רגישות לקור: לא רגיש לקור; התאמה לאזורים: שפלה, אזור ההר, נגב, ערבה; מוצא: אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
טבבויה אימפטיגינוסה 'סנטה ברברה'
צילום: סימה קגן
טבבויה אימפטיגינוסה 'סתריה'
צילום: סימה קגן
טבבויה אימפטיגינוסה 'סתריה'