איברים דקורטיביים ותיאור כללי את צאלון דקרי ”גיליתי“ לראשונה בכניסה לקיבוץ עין גדי. נשתל בעין גדי בשנות ה־80, ופורח כל שנה במלוא הדרו. עץ נוסף ממין זה גדל במכון וולקני, צמוד לבניין המכון לקרקע ומים, במקום שכמעט ולא רואים אותו, וכנראה הגיע מחוות הנוי, מהימים שחוות הנוי הייתה שייכת למנהל המחקר החקלאי (שנות ה90-80). עץ נשיר בעל צמרת נוף צרה. העץ בעל גזע מעניין, נפוח ובצורת סיגר, צר יחסית בחלקו התחתון, ומתעבה בחלקו העליון, וקיבל את התיאור "cigar-shaped". יש לו נטייה להתפצל נמוך. הגזע פיסולי, קליפת הגזע צבעה אפור בחלק החיצוני, והיא מתקלפת תוך חשיפת הקליפה הפנימית שצבעה אדום-חום-ירקרק. הסתעפות הענפים נושאי העלים והפרחים היא בחלק העליון של העץ, והגזע נשאר חשוף. העלים מנוצים פעמיים, 1-4 זוגות בניצוי הראשון ולרוב עם 26-14 עלעלים נגדיים. העלעלים מאורכים אורכם 30-16 מ"מ ורוחבם 10-4 מ"מ, צבעם ירוק-אפרפר, חסרי ברק בחלקם העליון ובהירים יותר בחלקם התחתון.

הפרחים ערוכים על אשכול - סוכך, עלי הכותרת של הפרח הם לבנים, ויש עלה כותרת יחיד בולט כלפי מעלה עם כתם גדול בצבע לימון-צהוב, ועם התבגרות הפרח עלי הכותרת מחליפים צבעם לצהוב-אפרסק. הפרח גדול ובולט, קוטרו 8-7 ס"מ והוא ריחני. זירי האבקנים בצבע חום-אדמדם, ארוכים ובולטים מעל עלי הכותרת. הפריחה חלה בסוף האביב- ראשית הקיץ. בהמשך לפריחה נוצר הפרי, תרמיל פחוס, חלק, ישר או מכופף מעט, אורכו כ-35 ס"מ, רוחבו 3.5 ס"מ, צבעו חום-אדום והוא מכיל 23-18 זרעים. מקובל להניח שהאבקה חלה ע"י עשים בגלל צבע הלבן של עלי הכותרת הנפתחים בלילה, ולעלה הכותרת העליון יש בלוטת צוף. העץ יגדל בתנאי שמש מלאה ברוב סוגי הקרקעות ובתנאי שתהיינה מנוקזות. הוא רגיש לקור קיצוני ולקרה, בעיקר בשנותיו הראשונות, ועל כן מומלץ לאזורי הארץ החמים. נחשב לצמח חסכן במים לאחר התבססותו, תוספת מים תאיץ את גידולו ותעצים את הפריחה. בסוף הסתיו, עם ירידת טמפרטורות הלילה, העץ משיר את עליו ונשאר כמו פסל מעוצב בגן עד אמצע האביב. העץ עמיד למחלות ולמזיקים.

שימוש גנני משתלב בגן כעץ בודד, שבזמן פריחתו מושך תשומת לב רבה. מופעו פיסולי ואוורירי במיוחד, איננו חוסם את הנוף ומאפשר ליהנות הן מן האור והן מן הצל. צלליתו העדינה של עץ כזה מוסיפה נופך מיוחד לגן. הוא מתאים לשמש כעץ ברחוב צר. מתאים לשתילה בכניסה לבית, לצד בניין או בפטיו בחצר. שורשיו אינם שטחיים ועל כן יש חשש מופחת להרמת ריצופים סמוכים- בתנאי שמידות מפתח העץ יתאימו לקוטר הגזע בבגרותו.

ריבוי מזרעים
מינים וזנים נוספים הסוג צאלון כולל 11 מינים של עצים, 9 מינים אנדמיים למדגסקר ו־2 מינים מוצאם באפריקה. המין הנפוץ והמוכר ביותר בארץ הוא צאלון נאה, וניתן לומר גם שהוא העץ היפה ביותר, והוא אנדמי למדגסקר. הסוג צאלון שייך לקבוצת הפלטופורום- שילטית.

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי