צמחי הגן של סימה

שסע פרהיבי

Schizolobium parahyba

משפחה: קטניתיים • Fabaceae or Leguminosae
שם עממי: Brazilian firetree, Brazilian fern tree
מוצא: דרום מקסיקו עד ברזיל, בוליביה, אקוודור ופרו.
שנת אקלום לא ידוע, כנראה הגיע לפני שנים רבות.
מקור האקלום למיטב ידיעתי, חנה וונדי, עץ בוגר שתול בשטח משתלת וונדי בעין ורד.
גובה 20 מטר; קוטר 10 מטר

איברים דקורטיביים ותיאור כללי עץ מאמריקה הטרופית המצטיין בצימוח מהיר, בבית גידולו הטבעי עשוי להגיע ל30 מטר גובה במהלך 5 שנות גידול, מה שמעניק לו את התואר של העץ מהיר הצמיחה.

העץ תואר למדע לראשונה בשנת 1825 ואז ניתן לו השם Cassia parahyba, בהמשך שונה לסוג נפרד Schizolobium - שסע. השם המדעי נגזר מהמילים schizo - לחלק (divide) ו- lobion – תרמיל הזרע (pod) והכוונה לשכבות הפנימיות והחיצוניות של תרמיל הזרע הנפרדות עם הבשלת הפרי- תרמיל. שם המין ניתן לו על שם הנהר Paraíba River הזורם בדרום מזרח ברזיל ומהווה בית גידול טבעי לעץ. זהו עץ נשיר, מפואר ומרשים, כבוגר יכול להגיע עד 40-30 מטר גובה, אולם בארץ לא יעלה מעבר ל-20 מטר, בהם 10 מטר של גזע ישר, חלק ובולט, תוך קצב צימוח מהיר ביותר. כאמור גזע העץ זקוף, ללא ענפי צד, ורק עם התבגרותו, סמוך לצמרת הנוף בחלק העליון, הוא נפתח לצדדים ומסתעף לענפי משנה. ענפים אלו גדלים בזווית חדה לגזע, מה שעשוי להביא לשבר ענפים. קוטר הגזע של עץ בוגר יגיע ל-80 ס"מ. קליפת הגזע חלקה וצבעה ירוק- אפור. העלים גדולים, מנוצים פעמיים, ל 50-30 עלעלים והם מנוצים ל-60-40 עלעלים קטנים באורך 3-2 ס"מ בצבע ירוק-אפור. עלה בודד של עץ צעיר מגיע למטר אורך ולעיתים עד 2 מטר, העלים של עץ זה נחשבים לאחד הגדולים ביותר בין העצים הפורחים ולעיתים עלה כזה כולל 2000 עלעלים. העלים מקובצים בראש הגזע ומזכירים את שרך העץ, מה שהעניק לו את אחד מהשמות העממיים. עם התבגרותו, והתרחבות צמרת העץ, אורך העלים יגיע ל-50-30 ס"מ בלבד. הפרחים ערוכים במכבדים גדולים זקופים, באורך של 30 ס"מ, ועליהם נישאים הפרחים, קוטר פרח בודד 3.5 ס"מ, צבעו צהוב הוא ריחני ועשיר בנקטר- צוף. אטרקטיבי לדבורים הניזונים מהפריחה שלו ומייצרים דבש ריחני. הפריחה חלה באביב לפני הלבלוב, כשהעץ ללא עלים והיא בולטת מאד ונמשכת כ-6 שבועות. בהמשך נוצר הפרי, תרמיל חד-זרעי יבש שאורכו כ-12 ס"מ ורוחבו 5 ס"מ, בצורת דמעה, המבשיל בסתיו זרע בודד וחלק בצבע חום הדומה לחרוז ואכן משמש באופן מסורתי בשיבוץ במחרוזות ותכשיטי צוואר.

בארצות מוצאו הוא מאופיין כמין הגדל בשטחים פתוחים ולא ביער צפוף, וכצמח חלוץ המתנחל ראשון בשטחים מופרים ועוצר סחף קרקע. מעדיף קרקעות עמוקות, עשירות בחומר אורגני, מנוקזות. יגדל במגוון קרקעות. למרות מוצאו הטרופי, גדל בהצלחה גם באזורים בהם מתרחשים אירועי קרה. גדל בהצלחה בסאן דייגו, בקליפורניה ובפניקס-אריזונה. בקליפורניה הוא נחשב לאחד העצים הפורחים היפים בגינון ומומלץ לנטיעה בהיותו, מניסיונם, עמיד למדי לקרה, עד מינוס 5 מעלות צלסיוס. העץ נהנה מטמפרטורות קיץ חמות, ותאוריה אחת אומרת, שהודות לעמידות לחום הקיץ, מתגברת העמידות לקור בחורף הודות להבשלת העצה בקיץ החם. בארץ יגדל בכל האזורים למעט ההר הגבוה, בתנאי שמש ובשטח פתוח. ניתן לגדל לרגליו שיחים המתאימים לחצי צל. מערכת השורשים שלו שטחית. כדי לממש את פוטנציאל הצימוח, מומלץ להשקות באופן קבוע. העץ מתאפיין בענפים הגדלים בזוויות חדות, אופן צימוח העלול להביא לשבר וקריסת ענפים. גיזומי הסחה בענפים ארוכים וכבדים, ימעיטו את הסיכוי לשבר.

שימוש גנני מתאים כעץ פיסולי בעל מראה מיוחד, למדשאות, לפארקים וגנים גדולים. עצים לא רבים נטעו ע"י גננים סקרנים, כולל בגינון בכפר סבא, בספארי ברמת-גן.

ריבוי ע"י זרעים. הנביטה חלה תוך 15-5 ימים אולם יש להשרות את הזרעים במים רותחים לפני הנביטה, או שיוף מכני שיאפשר חדירת מים. טיפול במים רותחים הביא לנביטה של 92% מהזרעים כעבור 28 יום.

מינים נוספים בסוג Schizolobium חמישה מינים.

סימה קגן

עודכן: 2020-04-25
צורת חיים: עץ; מופע: נשיר; חסכן במים: נדרשת השקייה סדירה; מתאים לגידול בתנאי: שמש; מועד פריחה: פריחת אביב; רגישות לקור: רגיש לקור; ריחני: ריחני; מושך: דבורים; התאמה לאזורים: שפלה, נגב, ערבה; מוצא: אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן