צמחי הגן של סימה

פטרוגינה מבריקה

Pterogyne nitens

משפחה: קטניתיים • Fabaceae or Leguminosae
מוצא: דרום אמריקה: ברזיל, פרגוואי, בוליביה וארגנטינה.
שנת אקלום שנות ה-50
מקור האקלום אוקלם ע"י גינדל בשנות ה-50, ונשתל אז לראשונה בארבורטום ברחובות, בחלק השייך היום למכון ויצמן.
גובה 10 מטר; קוטר 10 מטר

איברים דקורטיביים ותיאור כללי פטרוגינה מבריקה היא מין יחיד בסוג. בארצות מוצאו הוא רשום כצמח בסכנת הכחדה- בספר האדום וזאת בגלל ניצול יתר של השטחים שהיו בית הגידול הטבעי שלו. זהו עץ ירוק-עד הגדל בארץ מוצאו עד 20 מטר גובה, בעל גזע זקוף. בגינון בארץ הוא גדל עד 10 מטר גובה בלבד. העלים מנוצים וצבעם ירוק כהה מבריק. בכל עלה 6 זוגות עלעלים מוארכים ומחודדים בקצה, אורכם 6-3 ס"מ ורוחבם 1 ס"מ. העלים מזכירים את העלווה של עץ החרוב. הפרחים ערוכים בקרקפות בחיקי העלים, בכל קרקפת 3 אשכולות של פרחים זעירים בצבע צהוב. הפריחה חלה בסתיו, היא עשירה בצוף וחשובה ביותר לדבורים בתקופה בה חסרה בטבע פריחה, היא מאד ריחנית בריח לימון. בהמשכה מתפתח פרי מכונף כדוגמת פרי עץ המכנף. גודלו כ-2 ס"מ, והוא מבשיל בחורף ואז מומלץ לאסוף אותו, אם רוצים להנביט.

העץ יגדל ברוב סוגי הקרקעות ובכל אזורי הארץ, למעט ההר הגבוה. הוא גדל בהצלחה על קרקעות חמרה של השפלה, וקרקעות לס שבגילת בנגב הצפוני. הוא נחשב לחסכן במים לאחר התבססותו, ותוספת מים בשנים הראשונות תאיץ את גידולו.

פטרוגניה היא מהעצים ש"שכחנו" להפיץ ולשתול. העץ ירוק-עד, צנוע במופעו, נותן צל חשוב, מאריך שנים והתאקלם כבר מזמן בארץ.
שימוש גנני משתלב בגן כעץ בודד או כקבוצת עצים להצללה. ישתלב בגן ים-תיכוני, ומזכיר את עץ החרוב. מתאים לשמש כעץ רחוב, לגינת הבית, או בפטיו.

ריבוי נעשה בזרעים. יש לזרוע אותם באביב במגשי הנבטה בורמיקוליט. מומלץ לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע. הנביטה חלה כעבור 47-3 ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים, לעציצים עם מצע גן ולהגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.

סימה קגן

עודכן: 2020-07-12
צורת חיים: עץ; מופע: ירוק עד; חסכן במים: חסכן במים; מתאים לגידול בתנאי: שמש; מועד פריחה: פריחת סתיו; רגישות לקור: רגיש לקור; ריחני: ריחני; מושך: דבורים; התאמה לאזורים: שפלה, נגב, ערבה; מוצא: אמריקה, דרום אמריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן