הסוג וושינגטוניה מוכר, וותיק מאד בארץ, וכולל שני מינים: וושינגטוניה חסונה- הנפוץ יותר, והוא נמצא ב-"רשימת צמחי הנוי בעלי פוטנציאל פלישה", ומין פחות נפוץ- וושינגטוניה חוטית, והוא אינו נכלל ברשימת המינים הפולשים.
וושינגטוניה חסונה Washingtonia robusta כאמור ברשימת המינים הפולשים.
מוצא: באזור הדרומי והחם של צפון-מערב מקסיקו ובחצי האי בחה קליפורניה.
הם מינים קרובים ודומים מאד זה לזה ויוצרים בני כלאיים.
שנת אקלום כנראה בתחילת שנת 1900. לפי גרסה אחת הובאו הוושינגטוניות לארץ על ידי אהרון אהרונסון ששתל אותן לראשונה בחוות עתלית בשנת 1910. כנראה עוד קודם, שכן עצי וושינגטוניה וותיקים מאד נמצאים במושבה הגרמנית בחיפה שנוסדה ב-1870, ובעמק בית-שאן ליד קיבוץ טירת צבי, שם נטעו על ידי הטמפלרים בשנת 1903, כאשר הוקמה במקום מושבה ששרדה פחות משלוש שנים. עצי וושינגטוניה וותיקים נטועים במושבות הטמפלריות הוותיקות בחיפה, יפו, תל-אביב (שרונה) ועוד. הסביר ביותר הוא כי הובאו לארץ על ידי הטמפלרים שהביאו עמם לארץ מינים רבים של צמחי נוי עמידים ליובש.
גובה 10 מטר
איברים דקורטיביים ותיאור כללי שני המינים בעלי גזע יחיד וחלק- חסר ענפים, העצים נושאים בצמרותיהם עלים גדולים, דמויי-מניפה ברוחב 1.5-2.0 מטר.
שני המינים בעלי פרחים קטנים לבנים, נישאים על אשכולות גדולים, באביב. הם חד-ביתיים , והפרחים דו-מיניים. הפירות- הפרי דמוי-בית גלעין, קטן, כדורי בעל ציפה דקה בצבע שחור (דמוי תמר קטנטן), נישא על אשכולות כמו בדקל התמר, מבשיל בסוף הקיץ - סתיו וניתן לראותו בכמויות, בתחתית צמרות הדקלים ואחר-כך הפירות מתפזרים בקרבת הדקלים. הפירות נובטים בקלות.
שני המינים דומים מאד זה לזה, וכשתילים צעירים בתחילת התפתחותם קשה להבדיל ביניהם. בשלב המשתלה, אין אפשרות להבדיל. צריך לסמוך על השתלן, שאסף או קנה זרעים מהמין המבוקש, וגם לקוות שבקרבת מקום לקיחת הזרעים לא היו דקלים מהמין השני, כי ידוע שמתקיימת הכלאה בין שני המינים, ונוצרים בני-כלאיים. וושינגטוניה חוטית היא דווקא ה"שמנה"- עבה. שם המין "חוטית" ניתן לה בשל הסיבים הרבים בקצות הטרף ("הכף" של הדקל) וגם לאורך השוליים השסועים של הטרף. וושינגטוניה חסונה- הנפוצה יותר, היא בעלת גזע דק יותר ("חסונה" אבל היא ה"רזה") והיא נישאת לגובה רב יותר, (השוואת הגובה רלוונטית רק מגיל 4-5 שנים בקירוב). היא גדלה מהר לגובה ונראית כמו "מקל של מטאטא". קצב הצימוח של וושינגטוניה חסונה מהיר מאוד ויכול להגיע ל- 60-70 ס"מ בשנה ואף יותר- בתנאי גידול מיטביים. צמיחתה של וושינגטוניה חוטית איטית- במיוחד בשנותיה הראשונות.
צמיחתה המהירה של וושינגטוניה חסונה עושה אותה "מצרך מבוקש" להשגת אפקט מהיר. במשתלות הדקלים יש היצע זמין של וושינגטונית חסונות בגובה כללי של 4.5 מטר (גובה גזע של 3.00 מטר) ואף יותר, בעוד שמהמין השני יקשה למצוא דקלים שגובהם הכללי מעל 3.00 מטר (גובה גזע 1.50 מטר). עוד נציין שלגזע של וושינגטוניה חוטית- בגיל הצעיר- צורה יותר חרוטית שאינה מרמזת על מראהו העבה בעתיד. למרות גובהם של הדקלים, ובמיוחד של וושינגטוניה חסונה, הגזע חזק מאוד אך גמיש- גם ברוחות חזקות. מאידך, הכפות היבשות ניתקות ברוח ונושרות. יש שונות בין הדקלים לגבי קלות הנשירה של הכפות היבשות. באחזקה טובה מנסרים את הכפות לפני שהן מתייבשות לגמרי, על-מנת להקטין חשש מפגיעת כפות נושרות על בני-אדם ורכוש.
שני המינים הינם מאריכי-חיים ויכולים להגיע "בשיבה טובה" למאה שנה ויותר, אך יש לבדוק היטב שאין פגיעות בחלקו התחתון של הגזע, אם הפגיעות עמוקות או רחבות הן מפחיתות באופן ניכר את חוזקו של הדקל והופכות אותו למסוכן.
להלן הבדלים נוספים, שעשויים לסייע בהבחנה, בעיקר כאשר שני המינים גדלים זה לצד זה,
| וושינגטוניה חסונה ("הרזה") Mexican fan palm |
וושינגטוניה חוטית ("השמנה") California fan palm |
| מוצאה באזור הדרומי והחם של צפון-מערב מקסיקו ובחצי האי בחה קליפורניה. | מוצאה בדרום-מזרח קליפורניה ובמערב אריזונה. |
| הכפות בעלות פטוטרת קצרה, ולפיכך הן קרובות זו לזו ויוצרות כותרת צפופה. |
הכפות בעלות פטוטרת ארוכה, ולפיכך הן מרוחקות זו מזו ויוצרות כותרת פתוחה. |
| צבע הכפות ירוק בהיר מבריק, הטרף פחות שסוע. כמעט חסרות סיבים, בעלי כתם חום מסביב לבסיס הטרף בצידו התחתון. |
צבע העלים ירוק-אפור, הטרף שסוע עד אמצעו לאונות. בעלות סיבים רבים. |
| גזע דק יותר שקוטרו אינו עולה על 80 ס"מ. | גזע רחב המגיע לקוטר מעל מטר. |
| הוגדר כמין פולש, קצב צימוח מהיר. | מין מומלץ לנטיעה, קצב צימוח איטי. |
שני המינים עמידים לחום, לקור וליובש והינם חסכוניים בדרישותיהם להשקייה, אף שבצעירותם מגיבים היטב להשקיות קיציות. וושינגטוניה חוטית עמידה ליובש ולמלח, כמו כן היא עומדת בטמפרטורות קרה של עד 10- צלסיוס. מתאימה לגינון בכל חלקי הארץ.
לוושינגטוניה חסונה מופע משתנה במהירות. בתנאי גידול טובים יגבה הדקל ותוך שנים אחדות יגיע לגובה כללי של 5-6 מטר. בהמשך תואט קצת צמיחתו אבל תימשך עשרות שנים, במהלכן גובה הדקל עשוי להגיע ל-20 מטר. לאורך תקופת חייו הארוכה לא ישתנה הרבה קוטר הגזע. בסיס הגזע יתעבה בשנים הראשונות, אך ההתעבות תיעצר בגובה 80-100 ס"מ. יש שוֹנוּת מסוימת בין טיפוסים שונים- כי בזריעים יש באופן טבעי שונות. מגובה זה ואילך יהא הגזע דק ואחיד לכל גובהו.
לא רק הגזע לא משתנה ברבות השנים, גם כותרת הדקל נשארת בקוטר של שנותיו הראשונות ובמספר הכפות הירוקות.
וושינגטוניה חסונה (המין הנפוץ) היא המין הפלשני מבין השניים. הפלשנות קשורה לפירות המתוקים, שהינם (כנראה) מעדן לציפורים, בעיקר לאילו האוהבות עצים גבוהים- דררות, מַיינות ומינים אחרים. בגינון אנו רואים אותה נובטת במרווחי אריחי מדרכות, בשולי כבישים ואיי-תנועה, אך עיקר הפלישה היא לשטחי גן מושקים ובטווח קטן מדקלים שניטעו ובגרו. בינתיים, הפלישה בשטחים טבעיים מוגבלת, ואולי תישאר כך.
מאידך, ישנם דיווחים על פלשנות במקומות שונים בעולם – כגון בדרום מערב אוסטרליה, פלורידה, דרום קליפורניה. הסכנה בפלישה היא היווצרות מוקדים של וושינגטוניות בצפיפות. במוקדים אילו ידחקו מיני צמחי-בר ותרבות. עוד נוסיף כי- בדקלים לא מטופלים- הצטברות כפות יבשות לאורך הגזע מגבירה את סכנת התקלחות שריפות. הגדלה כמותית של עצים גבוהים כמו וושינגטוניה חסונה עלולים לסייע בהתרבות ציפורי הדררות, מין תוכי פולש.
בהשוואה, וושינגטוניה חוטית נובטת כמעט רק מתחת הדקלים הבוגרים מהם נשרו הפירות ולא נצפתה כלל התפשטותה לשטחים אחרים.
שימוש גנני מסקירת השוני במופע שני המינים ברור שהם אינם ברי החלפה מבחינה תכנונית נופית. הכרה טובה של המופע השונה של שני המינים תוביל, בהכרח, את המתכנן לבחור באחד מהם- זה שמתאים יותר לתמונה הנופית המבוקשת. מההיבט נופי, מתאימים שני המינים לנטיעה במקומות בהם נידרש עץ/דקל גבוה, שנופו "תופס" מעט מקום, וצריך ל"התמודד", (לרכך), מופע של מבנים גבוהים. מבנה מערכת השורשים של הדקלים- ציצת שורשים בקוטר כ- 1.50 מטר, מאפשרת לנטוע את הדקלים בשטחי גינון מוגבלים ובפתחים בשטחים מרוצפים.
הם מתאימים גם לנטיעה לצידי כביש או רחוב- להדגשת המימד האורכי.
שני המינים מתאימים לנטיעה בקרבת ים קו שני ושלישי. בקו ראשון ישרדו הדקלים, אך רוחות הסתיו-חורף-אביב יקצרו את תקופת מופעם הנאה. בספרות המקצועית יש לוושינגטוניה חוטית עדיפות בקרבת ים, אך בחופי ישראל עדיין לא הוכח הדבר. הגזע בקוטר אחיד תוך התרוממותו- כ- 70-100 ס"מ (מגובה כ- 80-100 ס"מ מפני הקרקע) וכותרת בקוטר של כ- 4.5-5.5 מטר. אבל קצב הצימוח האיטי משאיר את הדקל, ברוב חייו, בגובה של כ-10 מטרים.
אישית, אני אוהבת יותר את המין וושינגטוניה חוטית, הנראית יותר "בעלת-בית עם גוף...", ועם נוכחות. המלצתי- לנטוע וושינגטוניה חוטית, במקומות המתאימים.
ריבוי מזרעים. אני מציעה למשתלות דקלים לגדל אותה בקרקע- מה שיחפה על קצב צימוח איטי- ולשווק אותה כעבור 6-10 שנים או יותר, כמקובל בשיווק תמר מצוי.
ההעתקה- גם בגיל ומימדים מתקדמים- אפשרית ובהצלחה גדולה.
סימה קגן
